top of page

דפוסי תרומה והתנדבות של יחידים בישראל (2019-2020)

סדרת מחקרים זו עוסקת בחקר ההתנהגות הפרו־סוציאלית של יחידים בישראל, יהודים וערבים, בתכיפות שבועית, למשך 22 שבועות, החל בדצמבר 2018 ועד ספטמבר 2020. במסגרת המחקר נאספו נתונים על בסיס שבועי במשך 88 שבועות. שש שאלות אודות דפוסי התרומה וההתנדבות של המשיבים נכללו בסקר, כאשר בכל שבוע נשאלו 4 מתוכן באופן מתחלף. המשיבים לסקר נשאלו אודות דפוסי התרומה וההתנדבות שלהם בשבוע שקדם ליום הסקר. הצגת שאלות אודות תרומה או התנדבות מהשבוע האחרון מהווה מתודולוגיה יוצאת דופן, בהקשר של התנהגות פרו־סוציאלית. היתרון המשמעותי הגלום בה הוא שיכולת ההיזכרות של הפרט המשיב על מעשיו בהקשר זה בשבוע האחרון טובה, מהימנה ומדויקת יותר, מאשר כאשר אדם נשאל על כך ביחס לחודש שחלף, לרבעון שחלף, או לשנה שחלפה.


המחקר נערך על ידי ד"ר חגי כץ (אוניברסיטת בן גוריון) וגליה פיט (המכון למשפט ופילנתרופיה)

על בסיס המחקר פורסמו דו"חות המאירים היבטים שונים בדפוסי הנתינה של הציבור בישראל:


תרומות והתנדבות יחידים בישראל: ממצאי מחקר 2019–2020


הדו"ח מתמקד בבחינת ההשפעות של משבר מגפת הקורונה, לרבות ההגבלות שהוטלו במהלכו על הציבור, והמשבר הכלכלי והתעסוקתי שנלווה אליו. הממצאים אודות שנת 2019, שהיא שנה של שגרה יחסית, מראים כי דפוסי התרומה וההתנדבות של ישראלים הם יציבים יחסית. אולם מתברר כי ישנם הבדלים משמעותיים בדפוסי התרומה וההתנדבות של הציבור, בהתאם למאפיינים סוציו־דמוגרפיים: על בסיס לאום, רמת דתיות, רמת הכנסה ועוד. משבר מגפת הקורונה הביא לצמצום בהתנהגות הפרו־סוציאלית, במיוחד בשיעורי התרומה הבלתי פורמאלית ובשיעורי ההתנדבות הפורמאלית והבלתי פורמאלית כאחד.




תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני


ממצאי הסדרה העיתית מעלים חשש ביחס להיבטים של סולידריות חברתית. כך משום שהקלת הסגרים וחידוש הפעילות הכלכלית לא חוללו שינויים משמעותיים בהיקפי התרומה וההתנדבות; מגמת שינוי נצפתה עם תחילת הקיץ בלבד. לצד זאת, נמשכת המגמה הכללית של ירידה עקבית בשיעורי התורמים ובסכומי התרומות לארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית. מדובר למעשה בירידה של 19% בשיעור התורמים ובד בבד בירידה של 12% בסכומי התרומה, בהשוואה לנתוני שנת .2019 ירידה זו מעוררת דאגה ממשית באשר לעמידותם הפיננסית של ארגונים אלו, שכן היא מייצגת הפחתה של מאות מיליוני ₪ בהכנסות הכוללות של הארגונים החברתיים. השיעורים הנמוכים והיציבים בהתנדבות של הציבור בארגונים מהווים גם הם איום על היציבות והקיימות של ארגונים המגזר השלישי. הנתונים מעידים על ירידה של 36% בהיקף ההתנדבות בהשוואה לשנת ,2019 שמשמעה אובדן של מאות אלפי מתנדבים. גם אם לוקחים בחשבון את הצמצום בפעילות שנובע בהכרח ממגבלות הריחוק החברתי, הרי שמדובר בפגיעה ממשית ביכולתם של הארגונים לספק שירותים.




פיקוח קורונה דוחה תרומה


ממצאי הסדרה העיתית מצביעים על כך שהתפרצותו של משבר הקורונה הביאה לפגיעה בהתנהגות הפילנתרופית של הציבור בישראל. אפשר לשער שהסיבות לירידות בתרומה בקרב הציבור בישראל קשורות לפגיעה ממשית או לחשש מפני פגיעה במצב הכלכלי של רבים מתושבי ישראל עקב משבר הקורונה, ובזהירות המתחייבת מהחששות שמעוררות אי־הוודאות הכלכלית ונבואות הזעם הכלכליות שמלוות את הציבור מתחילת המשבר. היות שמאז תחילת המשבר מספר גדול של ארגוני מגזר שלישי הפסיקו את פעילותם או צמצמו אותה משמעותית, ייתכן שהירידה במספרי התורמים קשורה גם לצמצום במאמצים לגיוס התרומות מצד הארגונים שנותרו בזירה. הירידה בשיעור ההתנדבות גם היא מושפעת מגורמים אלו, אך לכך נוספים גורמים כמו החשש מהידבקות, וקושי טכני בהתנדבות שנובע מהנחיות הריחוק הפיזי. מעניין להבחין כי השפעת הקורונה גוברת על השפעתם של חגים ובחירות. ניתן לומר כי "פיקוח קורונה" דוחה תרומה. מבחינת ארגוני המגזר השלישי, לירידה בהתנהגות הפילנתרופית ייתכנו השלכות דרמטיות.




תרומות יחדים בישראל 2019, רבעון שני


ממצאי הסדרה העיתית של תרומות של יחידים בישראל לרבעון 2, 2019 מצביעים על שלושה ממצאים בולטים. ראשית, הדפוסים הכלליים של התרומות בישראל מאופיינים לכאורה בתנודתיות, אך תנודתיות זו מתונה יחסית, בפרט כאשר לוקחים בחשבון את ההטיה שנגרמת על-ידי תרומות קיצוניות בגודלן. למעשה אם כן, ישנה יציבות רבה בדפוסי התרומה לאורך התקופה. שנית, למרות היציבות האמורה לעיל, לאירועים שונים בלוח השנה ישנה השפעה ברורה על דפוסי התרומה – שיעור התורמים וסכומי התרומה. בדו"ח זה התייחסנו להשפעת החגים על דפוסי התרומה, וראינו כי לחגים ישנה השפעה, בהתאם לאופיו של החג, כמו למשל הדגש שניתן בחג הפסח וברמדאן על תרומות בתחום המזון. שלישית, להבדלים בין האוכלוסיות היהודית והערבית יש ביטויים ברורים בדפוסי התרומה, סכומי התרומה ושיעור התורמים. הבדלים אלו יציבים יחסית, למרות שהם קשורים בלוחות השנה של הדתות השונות, והם משקפים ככל הנראה הבדלים בתרבות, דת, מעמד אזרחי וציבורי, דמוגרפיה ועוד.




תרומות יחידים בישראל, 2019, רבעון ראשון


ממצאי הסדרה העיתית של תרומות של הציבור הישראלי לרבעון ראשון של שנת 2019 מראים כי בכל שבוע למעלה מ־50% מהציבור בישראל נוהג לתרום, אולם רק אחד מכל ארבעה ישראלים נוהג לתרום תרומה כספית לארגון חברתי פורמלי. בקרב הציבור הערבי נפוצה יותר תרומה לא פורמלית ליחידים מאשר לארגונים. סכום התרומה הממוצע בקרב הערבים עומד על 100–1,600 ש"ח ואילו בקרב הציבור היהודי על 180–450 ש"ח. בקרב הציבור הערבי יעד התרומה המועדף הוא תחום הבריאות ולאחריו יעדי התרומה המובילים הם מזון וצרכים בסיסיים וחינוך. בקרב הציבור היהודי היעד המוביל הוא מזון, צרכים בסיסיים וגמילות חסדים, ואילו יעדי התרומה בתחום הבריאות והרווחה הם הבאים בתור בפער זניח. בקרב היהודים שיעור התורמים גדל עם רמת הדתיות ורמת ההכנסה. סכום התרומה גדל גם הוא בקשר עם רמת הדתיות. בקרב היהודים והערבים שיעור התורמים וגודל התרומה של גברים גדולים יותר מאשר אלו של הנשים.






Commentaires


bottom of page