היבטי מדיניות ורגולציה שונים משפיעים באופן ישיר על תפקיד ותפקוד הפילנתרופיה בישראל. סדרת "ניירות מדיניות: פילנתרופיה בישראל" עוסקת בסוגיות מרכזיות בנושא במטרה ליצור תשתית לדיון ציבורי שיתרום לשיפור ולטיוב ההסדרים הקיימים. דפי המדיניות מתמקדים במצב הרגולטורי הקיים בישראל ובהשלכותיו, בשיקולי מדיניות שיש להביא בחשבון בעת עיצוב מדיניות בנושא, בקולות מהשטח המשקפים עמדות שונות וכן בהצגת תמונה השוואתית.  צמצום מרחב הפעולה של החברה האזרחית - בתקופה האחרונה אנו עדים למהלכים שבהם נוקטת

רובנו חולקים את השאיפה לתת מענה לבעיות חברתיות באמצעות פיתוח פתרונות בני-קיימא. אלא שהכסף הממשלתי והפילנתרופי לבדם אינם מספיקים. הכסף הגדול נמצא במגזר העסקי. מימון משולב הוא שימוש אסטרטגי בכספים פילנתרופיים וממשלתיים על מנת למשוך הון פרטי (מהמגזר העסקי) לטובת פתרון כשלי שוק. פתרון המייצר ערך כלכלי לצד תועלות חברתיות או סביבתיות. מטרת המחקר הנוכחי היא לשים זרקור על האפשרויות של פילנתרופיה לקחת חלק ביוזמות במימון משולב בישראל. המחקר נערך על ידי ד"ר אסנת חזן מהמכון למשפט ופילנת

תרומות מחו"ל מהוות יותר ממחצית מכלל התרומות לארגונים חברתיים בישראל. משום כך, היקף הנתינה הפילנתרופית מארה"ב לישראל מעורר סקרנות מתמדת בקרב חוקרים ואנשי מקצוע כאחד; דו"ח זה שופך אור על שתי שאלות בסיסיות: אילו סוגי ארגונים אמריקנים תורמים כספים לארגונים חברתיים בישראל? ומה היקף התרומות המתקבל מהם? הדו"ח מצביע על הבדלים בין אגודות ידידים, קרנות קהילתיות וקרנות משפחתיות וכן על יעדי נתינה עיקריים: בתחום החינוך, בתחום הבריאות, למטרות יהודיות דתיות ונתינה דתית נוצרית. בנוסף לאלה, ה