התגובה האנושית לאסונות ולמשברים הומניטריים, טבעיים או מעשי ידי אדם, מאופיינת בהתכנסות של קהילות ויחידים, ישויות פוליטיות, עסקים וארגוני חברה אזרחית – המציעים לקורבנות סיוע בצורות שונות, ובכללן תרומות והתנדבות. גלי נתינה אלו קשורים באופן הדוק לסולידריות חברתית. הקשר הדו-סטרי בין סולידריות לבין נתינה, המקיימות ביחד חברה מלוכדת אשר חבריה מסוגלים לפעול בשיתוף פעולה, מתגלה בעת משבר ביתר שאת. לאור העדויות הרבות לגידול ניכר בנתינה בעת משברים שונים בעולם, וגם במשברי עבר בישראל, ולאור התפיסה המקובלת ולפיה החברה הישראלית היא חברה סולידרית, ניתן היה לצפות להתגברות הנתינה עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל.
בחנו השערה זו באמצעות מחקר אורך שכלל 88 סקרים שבועיים על אודות תרומות והתנדבות במדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בשתי תקופות זמן: הראשונה במשך שנה שלמה לפני פריצת מגפת הקורונה (דצמבר 2018–דצמבר 2019), והשנייה בששת החודשים הראשונים של המגפה (פברואר–ספטמבר 2020). הסקרים השבועיים כללו כ-500 משיבים מהציבור היהודי וכ-50 משיבים מהציבור הערבי עד גיל 40, ובסך הכול 26,737 אנשים וכמעט 50,000 תגובות.
ניתוח הסדרה העיתית שנוצרה מעיד כי בין פברואר לספטמבר 2020 חלו בישראל ירידה מובהקת וניכרת בשיעורי ההתנדבות הפורמלית והבלתי פורמלית ובתרומה הבלתי פורמלית, וירידה קטנה בתרומה הפורמלית. הירידה בלטה במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות ממילא, שמצבן הכלכלי נפגע באופן החמור ביותר עקב המגפה.
חלק מהירידה מוסבר על ידי המאפיינים הייחודיים של משבר הקורונה, שהקשו על פעילות ההתנדבות. ברם אנו סבורים שהממצאים שלנו מעידים גם על ירידה בסולידריות בישראל, ועל הופעתה של סולידריות מפוצלת לפי קווים של השתייכות לאומית אתנית או דתית, ובה כל קבוצה מתגייסת באופן קהילתי ופרטיקולריסטי, ואין בה סולידריות המקיפה את כלל החברה. אנו מציעים כמה צעדים שעל הממשלה וארגוני החברה האזרחית לנקוט כדי להתמודד עם מצב זה, ולהבטיח מענה אפקטיבי בעת משבר.
המחקר נערך על ידי ד"ר חגי כץ (אוניברסיטת בן גוריון בנגב), ועו"ד גליה פיט (מהמכון למשפט ופילנתרופיה), ופורסם בכתב העת בטחון סוציאלי, גיליון 122, פברואר 2024.