ההמלצה לגיוון במקורות מימון כסגולה ל"בריאות כלכלית" של מלכ"רים מוכרת בספרות כבר כמה עשורים, אך הממצאים האמפיריים המצטברים אינם חד-משמעיים. במחקר הנוכחי נבחנה הבריאות הכלכלית של העמותות בישראל לנוכח משבר הקורונה, כתלות בריכוזיות של תמהיל המימון, והושם דגש על קבוצת העמותות אשר מסתמכת על מקור מימון מוביל – מקור מימון אשר ההכנסות ממנו הן לפחות 90% מסך ההכנסות. המחקר התבסס על נתונים מנהליים של כלל העמותות הפעילות בישראל, כפי שהן דיווחו לרשות התאגידים על אודות פעילותן בשנים 2018–2020. מהמחקר עולות כמה מסקנות: ראשית, הסתמכות על מקור מימון מוביל היא השכיחה בישראל (כמעט 60% מהעמותות), ומקור המימון המוביל השכיח ביותר הוא תרומות (יותר מ-40% מהעמותות); שנית, רמת הפגיעוּת הכלכלית – כאחד משני הרכיבים של בריאות כלכלית, לצד צמיחה – גבוהה יותר בממוצע בקרב עמותות המסתמכות על מקור מימון מוביל; שלישית, הריכוזיות של תמהיל המימון מגדילה את רמת הפגיעות הכלכלית; ורביעית, ככל שהתמהיל ריכוזי יותר כך היחס בין הסיכוי של העמותה לחדול מפעילות לבין הסיכוי שתמשיך לפעול, גדל. עוד נמצא כי בקרב עמותות בינוניות ובעיקר קטנות הפגיעות הכלכלית גדולה יותר, ומושפעת מהריכוזיות יותר מאשר בקרב עמותות גדולות. זאת ועוד, ההסתמכות על כספי מדינה כמקור מימון מוביל דווקא הפחיתה את הפגיעות הכלכלית. המחקר דן בעדיפות שיש לשימוש ברכיב הפגיעות הכלכלית (להבדיל מצמיחה) במחקרים על תקופות משבר (להבדיל משגרה).
המחקר נערך על ידי ד"ר אסנת חזן מהמכון למשפט ופילנתרופיה, ופורסם בכתב העת בטחון סוציאלי, גיליון 122, פברואר 2024.